חרדה חברתית והטיפול בה

חרדה חברתית מהי ?

• חרדה חברתית היא מעין מקרה פרטי של חרדה כללית, אשר עשויה להופיע כבר בגיל הגן ועלולה, ללא טיפול מתאים, להימשך כך שנים רבות.

• חרדה חברתית הינה אחת משש הפרעות החרדה המוכרות והנפוצה ביותר. היא ידועה גם בשם 'פוביה חברתית', ומשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם.

• אחד מכל שמונה אנשים יפתח חרדה חברתית באופן קיצוני או מגביל.

• החרדה איננה הגיונית, אלא רגשית, וזאת בניגוד לפחד שהינו קוגניטיבי (מחשבתי).

מאפיינים כלליים :

• עוצמת החרדה ומאפייניה נמצאים על רצף : ביישנות טבעית ונורמלית לבין פוביה חברתית קשה !

• מודעות גבוהה ופחד מפני הערכה ושיפוט על ידי אחרים.

• קיימת נטייה לדמיין ביקורת או הסתייגות מצד הזולת ולהגיב לה.

• מחשבות אוטומטיות שליליות ועיוותי חשיבה מגוונים נוספים

• חשיבה נוקשה לגבי ציפיות חברתיות וחוסר גמישות.

• פחד מפני תדמית של חולה או של 'מאבד שליטה'

• עיסוק-יתר או מיקוד בתחושות גופניות בסיטואציות חברתיות.

מהן סיבות לכך ?

• ביולוגית-גנטית.

• סביבה: דפוסי התנהגות משפחתיים או חינוך

• ניסיון קודם חברתי שלילי ו/אף טראומטי

חשש מפניי מה ?

• לדבר עם ילדים בגן, לפנות לגננת, להשתתף וכד'

• להשתתף בפעילויות כיתתיות, לדבר בקול בכיתה, לכתוב על הלוח

• להיפגש או להזמין חברים הביתה

• לשוחח בטלפון

• להשתתף בחגיגות ומסיבות, טיולים, חוגים, צופים וכד'

• לדבר עם זרים (במכולת, בסופר, בדואר וכד')

חשיפה לגירוי מעוררת חרדה בעוצמה רבה, עד כדי התקפי אימה (פאניקה).

התעוררות של המערכת הסימפתטית והפרא-סימפתטית : איזור במוח שמתעורר 'אמיגדלה' ויוצר את תגובת 'ברח' או 'הילחם'.

סימפטומים נפוצים :

• קצב לב מהיר, דופק מהיר

• רעד

• הזעה

• הסמקה

• יובש בפה

• בחילות, הקאות, כאבי בטן

• צורך לדחיפות במתן שתן

• סחרחורת, תחושת עילפון

תגובות אפשריות – נורות אזהרה :

• ילדים צעירים מאוד בגילאי הגן יגיבו בבכי, התקפי זעם, הימנעות ללכת לגן, הימנעות מתקשורת עם הגננת, לעיתים, עד כדי מצב של "אילמות סלקטיבית" שהיא סוג של חרדה חברתית, מאוד קיצונית.

• ילדי בית-ספר יכולים להגיב בהסתגרות, הצטמצמות והימנעות ממפגשים חברתיים עם בני-גילם, יציאה לטיולים ואף הימנעות מהליכה לבי"ס – כלומר, ישנה הימנעות מכל סוג של פעילות המעוררת את החרדה.

מדוע חשוב לאבחן את הבעיה ?

• משום שחרדה חב' הינה הפרעה הנראית כמו 'ביישנות', אך הינה "קיצונית" יותר ולרוב גורמת לסבל רב למי שסובל ממנה.

• תחושת בדידות קשה!

• קיימת נטייה להתרחבות, 'התפשטות' של החרדה לחלקים נוספים ולפגיעה נוספת בתפקוד.

• חרדה חברתית, מופיעה גם עם תופעות נלוות: הפרעות חרדה אחרות ודיכאון. וכן יש יותר שימוש בחומרים ממכרים, אלכוהול, עישון ותרופות.

• אצל ילדים ייתכן סירוב ללכת לבי"ס, דבר שמהווה סיכון לפגיעה בהישגים הלימודיים ולנשירה מביה"ס.

תפקיד ההורים :

• הבנת הבעיה ובחינתה עם הילד או המתבגר

• לא לשפוט או לבקר אותו

• עידוד בדרכים יצירתיות לעשיית פעולה 'קשה' עבורו

• אם זה לא הולך אז לבחור 'מטלה' יותר קלה

• במידת הצורך, פנייה לטיפול רגשי או אפילו התייעצות: בשלב מוקדם ככל שניתן !

הטיפול בחרדה חברתית :

• ניתן ורצוי לטפל מוקדם ככל האפשר, אחרת לא רק שזה לא עובר, זה אף יכול להחמיר

• מתן מענה רגשי לתכנים שעולים באמצעות טיפול-במשחק, למשל.

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי – (CBT) נמצא יעיל מאוד בטיפול בהפרעות חרדה. עבודה על כאן ועכשיו, זיהוי מחשבות 'אוטומטיות' ועיוותי חשיבה (חשיבה שלילית, שחור-לבן, הכללת יתר ועוד).

"פחד כמתנה של הגוף, שמטרתו להעיר אותנו לאתגר" / דר' מאורר-'שיטת קאיזן'

מה עושים בטיפול ?

• הליכה בקצב של המטופל

• עבודה והתמודדות עם הצד הפזיולוגי-גופני

• הרפיות, טיפול תרופתי תומך, התייחסות לסימנים גופניים

• הדרכה פסיכו-חינוכית לילד ולהורה

• מתן כלים מעשיים לילד ולהורה

• יצירת הזדמנויות לחשיפה הדרגתית בקצב של המטופל

• מעקב אחר תהליך החשיפה

• סיום וליווי

נעמה שדה, עוסית קלינית M.S.W

טיפול רגשי ילדים, נוער ומבוגרים